Bava Metzia 109

Kapitel 109

א באמצע הקדש ליתא אמר ליה לפי שאינה בסוף הקדש

1 und nicht Zwischengeheiligtessein? Dieser erwiderte: Es kann nicht Letztgeheiligtes bleiben.

ב אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא באמצע הקדש מיהא איתא ולוסיף נמי חומש אמר ליה הרי הוא כסוף הקדש מה סוף הקדש אינו מוסיף חומש אף אמצע הקדש אינו מוסיף חומש

2 R. Aḥa aus Diphte sprach zu Rabina: Es kann ja Zwischengeheiligtes sein, somit sollte man doch das Fünftel zufügen!? Dieser erwiderte: Diesesgleicht dem Letztgeheiligten; wie beim Letztgeheiligten das Fünftel nicht zuzufügen ist, ebenso ist auch beim Zwischengeheiligten das Fünftel nicht zuzufügen.

ג אמר ליה רב זוטרא בריה דרב מרי לרבינא מאי חזית דמדמית ליה לסוף הקדש נדמייה לתחילת הקדש א"ל מסתברא לסוף הקדש הו"ל לדמויי שכן נתפס מנתפס אדרבה לתחילת הקדש הוה ליה לדמויי שכן דבר שיש אחריו קדושה מדבר שיש אחריו קדושה

3 Mar Zuṭra, Sohn des R. Mari, sprach zu Rabina: Was veranlaßt dich, es mit dem Letztgeheiligten zu vergleichen, vergleiche es doch mit dem Erstgeheiligten!? Dieser erwiderte: Es ist einleuchtend, daß es mit dem Letztgeheiligten zu vergleichen ist, denn man vergleiche das Übertragene mit dem Übertragenen. – Im Gegenteil, es sollte doch mit dem Erstgeheiligten verglichen werden, denn man vergleiche das, dem Geheiligtes noch folgt, mit dem, dem Geheiligtes noch folgt!? –

ד כדאמר רבא (ויקרא ו, ג) העולה עולה ראשונה ה"נ הטמאה טמאה ראשונה

4 Wie Raba erklärt hat:das Brandopfer, das zuerst dargebrachte Brandopfer, ebenso ist auch hierbei zu erklären: dasunreine, das zuerst [geweihte] Unreine.

ה תניא כוותיה דריב"ל פרה זו תחת פרה של הקדש טלית זו תחת טלית של הקדש הקדשו פדוי ויד הקדש על העליונה

5 Übereinstimmend mit R. Jehošua͑ b. Levi wird auch gelehrt: [Sagt jemand:] diese Kuh für diese geweihte Kuh, dieses Gewand für dieses geweihte Gewand, so ist das Heilige ausgelöstund das Heiligtum hat die Oberhand;

ו פרה זו בחמש סלעים תחת פרה של הקדש טלית זו בחמש סלעים תחת טלית של הקדש הקדשו פדוי על הקדש ראשון מוסיף חומש על הקדש שני אין מוסיף חומש:

6 [sagt er:] diese Kuh im Werte von fünf Sela͑ für diese geweihte Kuh, dieses Gewand im Werte von fünf Sela͑ für dieses geweihte Gewand, so ist das Heilige ausgelöst. Beim Erstgeheiligten ist das Fünftel zuzufügen, beim Zweitgeheiligten ist das Fünftel nicht zuzufügen.

ז <big>מתני׳</big> האונאה ארבעה כסף והטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה

7 DIE ÜBERVORTEILUNGBETRÄGT VIER SILBERLINGE; DIE FORDERUNG MUSS ZWEI SILBERLINGE UND DAS ZUGESTANDENE EINE PERUṬA BETRAGEN.

ח חמש פרוטות הן ההודאה שוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה והנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש מעל והמוצא שוה פרוטה חייב להכריז והגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי:

8 IN FÜNF FÄLLEN IST DER WERT EINER PERUṬA ERFORDERLICH; BEIM ZUGESTANDENEN IST DER WERT EINER PERUṬA ERFORDERLICH; EINE FRAU WIRD MIT DEM WERTE EINER PERUṬAANGETRAUT; WER HEILIGES IM WERTE EINER PERUṬA GENOSSEN HAT HAT EINE VERUNTREUUNG BEGANGEN; WER ETWAS IM WERTE EINER PERUṬA FINDET, MUSS ES AUSRUFEN; UND WER VON SEINEM NÄCHSTEN ETWAS IM WERTE EINER PERUṬA GERAUBT UND ES ABGESCHWOREN HAT, MUSS ES IHM SELBST NACH MEDIEN ZURÜCKBRINGEN.

ט <big>גמ׳</big> תנינא חדא זימנא האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה אצטריכא ליה

9 GEMARA. Wir haben ja bereits einmal gelernt, die Übervorteilung betrage vier Silberlinge bei den vierundzwanzig Silberlingen eines Sela͑, ein Sechstel des Wertes!? – Nötig ist das folgende: die Forderung muß zwei Silberlinge und das Zugestandene eine Peruṭa betragen. –

י הא נמי תנינא שבועת הדיינין הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה סיפא אצטריכא ליה דקתני חמש פרוטות הן:

10 Aber auch dies haben wir ja bereits gelernt: beim gerichtlichen Eide muß die Forderung zwei Silberlinge und das Zugestandene eine Peruṭa wert sein!? – Nötig ist der Schlußsatz: in fünf Fällen ist der Wert einer Peruṭa erforderlich.

יא חמש פרוטות הן וכו': וליתני נמי האונאה פרוטה אמר רב כהנא זאת אומרת אין אונאה לפרוטות

11 IN FÜNF FÄLLEN IST DER WERT EINER PERUṬA ERFORDERLICH &C. Sollte er doch auch lehren, die Übervorteilung müsseeine Peruṭa betragen!? R. Kahana erwiderte: Dies besagt eben, daß es keine Übervorteilung um Peruṭasgebe.

יב ולוי אמר יש אונאה לפרוטות וכן תני לוי במתניתיה חמש פרוטות הן האונאה פרוטה וההודאה פרוטה וקידושי אשה בפרוטה וגזל בפרוטה וישיבת הדיינין בפרוטה

12 Levi aber sagt, es gebe wohl eine Übervorteilung um Peruṭas. Demgemäß lehrte auch Levi in seiner Barajtha: In fünf Fällen ist der Wert einer Peruṭa erforderlich: bei der Übervorteilung ist der Wert einer Peruṭa erforderlich; beim Zugestandenen ist der Wert einer Peruṭa erforderlich; bei der Antrauung ist der Wert einer Peruṭa erforderlich; beim Raube ist der Wert einer Peruṭa erforderlich; und bei der Gerichtssitzungist der Wert einer Peruṭa erforderlich. –

יג ותנא דידן מאי טעמא לא קתני ישיבת הדיינין תנא ליה גזל

13 Weshalb lehrt es unser Autor nicht von der Gerichtssitzung!? – Er lehrt diesvom Raube. –

יד ומי לא תני גזל וקתני אבידה הנך אצטריכא ליה גזל הגוזל מחבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו ואפילו למדי אבידה המוצא אבידה שוה פרוטה חייב להכריז ואע"ג דזל

14 Er lehrt ja aber auch vom Raube und vom Verlorenen besonders!? – Diese beide sind besonders nötig. Vom Raube, daß nämlich, wer von seinem Nächsten etwas im Vierte einer Peruṭa geraubt und es abgeschworen hat, es ihm selbst nach Medien zurückbringen müsse. Vom Verlorenen, daß nämlich, wer etwas im Werte einer Peruṭa findet, es ausrufen müsse, auch wenn es inzwischen im Werte gefallen ist. –

טו ולוי מאי טעמא לא תני אבידה בפרוטה תנא ליה גזל

15 Weshalb lehrt es Levi nicht vom Verlorenen? – Er lehrt dies vom Raube. –

טז ומי לא קתני גזל וקתני ישיבת הדיינין ישיבת הדיינין אצטריכא ליה לאפוקי מדרב קטינא דא"ר קטינא ב"ד נזקקין אפילו לפחות משוה פרוטה

16 Er lehrt ja aber auch vom Raube und von der Gerichtssitzung besonders!? – Von der Gerichtssitzung muß dies besonders gelehrt werden, um die Ansicht R. Qaṭṭinas auszuschließen, denn R. Qaṭṭina sagte, das Gericht trete zusammen auch wegen eines Betrages unter einer Peruṭa. –

יז ולוי מ"ט לא קתני הקדש בחולין קמיירי בקדשי' לא קמיירי

17 Weshalb lehrt es Levi nicht vom Heiligen? – Er spricht nur vom Profanen und nicht vom Heiligen. –

יח אלא תנא דידן דקא מיירי בקדשים נתני מעשר בפרוטה כמאן דאמר אין בחומשו פרוטה וליתני חומש מעשר בפרוטה בקרנא קא מיירי בחומש לא קא מיירי

18 Unser Autor aber, der vom Heiligen wohl spricht, sollte doch auch lehren, der Zehnt werde nur im Werte einer Peruṭa [ausgelöst]!? – Nach der Ansicht desjenigen, welcher sagt: wenn das Fünftelkeine Peruṭa wert ist. – Sollte er doch lehren, das Fünftel müsse bei [der Auslösung] des Zehnten eine Peruṭa betragen!? – Er spricht nur vom Stammbetrage und nicht vom Fünftel.

יט גופא אמר רב קטינא ב"ד נזקקין אפילו לפחות משוה פרוטה מתיב רבא (ויקרא ה, טז) ואת אשר חטא מן הקדש ישלם

19 Der Text. R. Qaṭṭina sagte: Das Gericht tritt zusammen auch wegen eines Betrages unter einer Peruṭa. Raba wandte ein:Und das, wodurch er sich am Heiligen vergangen, hat, soll er ersetzen,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel